דברים שנאמרו ביום 25.10.13                                                                                                                                                                                              הנושא שבחרנו עבור חלקו השני של הסמינר עבר כמה גלגולים: התחלנו מ"ההיסטרית אצל פרויד ולאקאן", בעקבות כך שנתקלנו בקבוצת קריאה בהתייחסות של לאקאן לגברת פון אר, עברנו לכותרת "היסטריה בת זמננו", ומשם נוסחה הכותרת הנוכחית: "הגוף של ההיסטרית בת זמננו".

זה נושא שהצטרף בניסוח הזה גם לכותרת הפעילות של הסמינר הקליני באברבנאל.

לאחר שהשקענו מחשבה (רויטל יצחקי, רונה כהן ואני) באופן שבו כדאי שנעבוד על הנושא הזה, גיבשנו את רשימת הקריאה שנמצאת באתר וכוללת טקסטים של פרויד לאקאן וכותבים אחרים. זו לא רשימה מקיפה או ממצה אלא היא נבחרה באופן שיש קשר בינה ובין הנושאים שיוצגו כאן. מוצע לקרוא בה. אפשר להוסיף. יש מה להוסיף.

השיעור הזה הוא שיעור שבו יציגו משתתפים. זה לא דבר מובן מאליו. כשהצטרפתי לסמינר התאהבתי במונח "סמינר משתתפים", לא נתקלתי בו קודם, שגלומה בו האפשרות שכל אחד מהמשתתפים בו יציג דברים שעולים מן הפרקטיקה שלו. נראה לי שזה אחד מהדברים היסודיים שמאפיינים את מה שהוא סמינר מקום, שהוא נותן מקום למשתתפים.

יחד עם זאת שההצגות הן של משתתפים אחד אחד, ישנה איזושהי אוריינטציה שאנו מניחים ככיוון לעבודות שיוצגו; הכותרת של הסמינר - שמחילה שלושה רכיבים:  את הגוף, את ההיסטרית וגם את הזמן, הזמן שלנו,  רשימת הקריאה, ואופן עבודה שינסה לקשור בין דברים שיוצגו באברבנאל וכאן, באופן שהמציגים כאן יוכלו לעשות שימוש בהבניות התיאורטיות שייעשו בסמינר הקליני.

מהלך השיעורים הוא כלהלן:

את שיעור הראשון הקודם הביאה רותי רונן, וביחס לדברים שלה על הכותרת 'ההיסטריה בת זמננו' נותרנו עם הרבה שאלות שיכולות להיות כיווני עבודה לשיעורים הבאים; היא הניחה את ההיסטרית המסורתית כמי שעליה דיבר פרויד, ואת ההיסטרית בת זמננו כמה שעולה מתוך ההוראה של לאקאן – ההיסטריה כצורה של קשר חברתי, כדיסקורס, ואם הבנתי נכון - טענה שאין מרחק גדול בין השתיים; שניתן לראות המשכיות בין המחשבה על ההיסטריה כמופע קליני ובין המחשבה על ההיסטריה כמבנה דיסקורסיבי.

השיעור שאני אביא היום יהיה מבואי, על הסמפטום של ההיסטרית מפרויד דרך לאקאן וזמננו, שכן אי אפשר להתחיל לדבר על ההיסטריה בלי לתת מקום לדורה. אדגים באמצעות שני מקרים מהקליניקה של הגישור את מקומה של ההיסטרית בקשר החברתי בימינו.

בשיעור הבא גלית הלוי בר טנדלר תדבר על הקצבית היפה אצל פרויד ואצל לאקאן.  רונה כהן תדבר על מחקרים בהיסטריה, ובהמשך גם על ההיסטרית והסקסואציה, רויטל יצחקי תציג את החידה של ההיסטרית וחגית אלדמע תציג את ההיסטריה אל מול האובססיה.

יהיו מספר הצגות של אנשי קליניקה ביחס לגוף של ההיסטרית בת זמננו: רביטל בקשי, פאינה שגיא, עמרי ביכובסקי, טל שברו, שרי אדלשטיין.

על מופעים של ההיסטריה באומנות או אופנים בהם האומנות מלמדת אותנו על ההיסטריה נשמע מסיגלית לנדאו, עלמה יצחקי, רותי בן יעקב ורקפת וינר.

אני אדבר בהמשך השנה על היסטריה והשיח של החוק.

השארנו כרגע את השיעור האחרון לפאנל/ דיון/ אורחים, נחליט על כך לפי מה שיקרה כאן.