שלום חברים,
הסמסטר נכחתי בסבב פסיכיאטרי ראשון בבית החולים ורציתי לחלוק איתכם מעט מהשאלות שהטרידו אותי, כדי שיטרידו גם אתכם (ואתכן).
החולות (המחלקה כללה כ-40 נשים ושני גברים) אותן ראיינו היו כולן תחת הכותרת של אנורקסיה נרבוזה, חלקן עם תופעות בולמיות. הן מחולקות לשתי מחלקות לפי הקריטריון (שלא נחשף בפני החולות עצמן) של "אישיות גבולית". החולות המאובחנות כגבוליות מטופלות בשיטה הנקראת "פסיכוטרפיה דיאלקטית" (היגל לא לקח חלק בטיפול), ואלו שאינן מאובחנות כך מטופלות ב-CBT. רובן המכריע מטופלות ב-SSRI, חלקן בתרופות אנטי-פסיכוטיות.
לאחר ראיון החולות דנו בפרוגנוזה, שעבור החולות רובן ככולן היתה רעה מאוד (תוחלת חיים צפויה של כשנתיים). מן הסתם זה לא המקום לשתף את תוכן המקרים, אבל רציתי לשמוע את דעתכם על טיפול אפשרי בבעיות אכילה, על הקטגוריה של הגבוליות כנקודה מבדלת, על עבודה אנליטית עם חולות פסיכוטיות הסובלות מאנורקסיה ועל האפשרות של סימפטומים אנורקטיים בחולות נוירוטיות.